tag:blogger.com,1999:blog-38517528982263487542024-03-05T14:14:03.796-08:00מדעי המחשב ללא מחשבתכנית לימודים(בהתהוות) שמלמדת עקרונות חשיבה מדעית דרך משחקים והתנסויות אקטיביות.שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.comBlogger9125tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-19070026358780585132009-10-01T03:31:00.000-07:002011-03-26T23:48:42.816-07:00נקודות למחשבה (מספרים בינאריים)<a href="http://faculty.cua.edu/tran/gsa-tag/images/j0289553-sm.jpg"><img style="margin: 0px 0px 10px 10px; width: 185px; float: right; height: 131px;" alt="" src="http://faculty.cua.edu/tran/gsa-tag/images/j0289553-sm.jpg" border="0" height="157" /></a>איך מחשבים מייצגים מספרים? בעזרת שני סימנים בלבד: 0 ו- 1. ואיך אפשר לייצג כל מספר שרוצים בעזרת שני סימנים בלבד? זהו נושא הפעילויות והמשחקים שמתוארים בפרק זה.<br /><br /><strong>להורדת והדפסת הפרק <a href="http://dl.dropbox.com/u/6631203/CSU/binary%20numbers.pdf">ליחצו כאן</a></strong><br /><strong></strong><br /><strong>שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-66228814381685986542009-09-01T03:45:00.000-07:002009-10-11T04:39:38.391-07:00קסמי קלפים (שיטות לאיתור ותיקון טעויות)<a href="http://www.sciam.com/media/externalnews/2008-01-28T225809Z_01_NOOTR_RTRIDSP_2_SCIENCE-USA-SATELLITE-DC.jpg"><img style="WIDTH: 172px; FLOAT: right; HEIGHT: 173px" src="http://www.magicbob2000.com/resources/Hocus%20plate%20small0003_edited-5.jpg" /></a> <div>כאשר מידע מועבר ממקום אחד לשני בתוך המחשב (למשל, מהדיסק אל הזיכרון), או ממחשב אחד לשני (למשל, דרך האינטרנט), או ממשדר למקלט (למשל, מלווין תקשורת לטלביזיה), אנו יוצאים מנקודת הנחה שהמידע נקי מטעויות. למעשה, עקב תקלות בקווי התקשורת המידע משתבש לעיתים קרובות, ומחשבים צריכים לעבוד קשה מאחורי הקלעים כדי לאתר ולתקן את הטעויות הללו. פרק זה מציג קסם קלפים שמדגים כיצד מחשבים מאתרים ומתקנים מידע שגוי.<strong>להורדת והדפסת הפרק</strong> <a href="http://schocken.googlepages.com/cardsmagic.pdf">ליחצו כאן</a><br /><br /></div><div></div><div><strong>שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!</div>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-74071639818665608102009-08-01T04:20:00.000-07:002011-10-29T07:05:09.720-07:00משחקי פיקסלים (ייצוג ועיבוד תמונות)<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgv9El2SgAYxxxrzbBp17GajzYoX50-w9CAKIdOjzDt26j-dDVNGvmPoSvMXr6lnqFsTQMTs-bg5QttV-81E2wRocb4y7NeScXxF3JB2xxIHkdgXwVgus0eCJ19cp9ayLmUEZxqp-I48F3j/s1600-h/lenna_pixels+small.jpg"><img alt="" border="0" height="202" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5181028514816272530" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgv9El2SgAYxxxrzbBp17GajzYoX50-w9CAKIdOjzDt26j-dDVNGvmPoSvMXr6lnqFsTQMTs-bg5QttV-81E2wRocb4y7NeScXxF3JB2xxIHkdgXwVgus0eCJ19cp9ayLmUEZxqp-I48F3j/s320/lenna_pixels+small.jpg" style="float: right; height: 180px; margin: 0px 0px 10px 10px; width: 178px;" width="203" /></a><br />
<div><div><div>כפי שראינו בפעילויות קודמות, מחשבים בנויים לעבוד עם מספרים בינאריים. יחד עם זאת, חלק ניכר מהעבודה שלנו עם מחשבים עוסק בעצמים גרפיים כמו תמונות, ציורים, אנימציה, ווידאו. איך מחשב שיודע לעבוד רק עם אפסים ואחדים מסוגל להדפיס או להציג על המסך תמונות מרהיבות? התשובה, כרגיל, היא חוכמה אנושית. לאורך השנים, מדעני מחשב פיתחו מגוון גדול של טכניקות לטיפול דיגיטלי בעצמים גרפיים. הפעילויות בפרק זה מדגימות את הבסיס המשותף של כל הטכניקות הללו: היכולת להציג, לנתח, ולשנות תמונות בעזרת מספרים.<b>להורדת והדפסת הפרק</b> <a href="http://dl.dropbox.com/u/6631203/CSU/image%20representation.pdf">ליחצו כאן</a></div><div><b>שאלות? עצות? תגובות?</b> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!</div></div></div></div>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-22056936928814298602009-07-01T05:36:00.000-07:002009-10-11T04:41:30.353-07:00ציד צוללות (שיטות חיפוש)<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVRejd_Fy5PaQHjq34xnC_ByZq8JIbFaOeHQLHAPgdBVr1j3rdOgTYb6KBI5CZj27mhv9-IviZPGcfo5QtPd8vrZ8e0muS5j4cm96vgNkPTCuk4T5KpZu6t6sdMzShh2N6Sopy_lx55pjk/s1600-h/submarine.jpg"><img style="MARGIN: 0pt 0pt 10px 10px; WIDTH: 192px; FLOAT: right; HEIGHT: 160px; CURSOR: pointer" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5198727759668341570" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVRejd_Fy5PaQHjq34xnC_ByZq8JIbFaOeHQLHAPgdBVr1j3rdOgTYb6KBI5CZj27mhv9-IviZPGcfo5QtPd8vrZ8e0muS5j4cm96vgNkPTCuk4T5KpZu6t6sdMzShh2N6Sopy_lx55pjk/s320/submarine.jpg" /></a><span style="font-family:verdana;"><span dir="rtl" lang="HE">איך מגלים צוללת בים הפתוח? איך מוצאים חבר ברשת חברתית? ואיך עובד מנוע חיפוש? בכל אחד מהמקרים האלה נערך מאחורי הקלעים תהליך חיפוש מתוחכם. החיפוש מתבצע ע"י תכנית מחשב שצריכה למצוא מחט בערמת שחת – רשומה אחת בקובץ בן מיליוני רשומות. איך מחשבים יודעים לחפש ולמצוא מידע מבוקש תוך שבריר שנייה, ללא קשר לגודל הקובץ בו מחפשים? זהו נושא הפעילות הנוכחית.</span></span> <span style="font-family:verdana;"><strong>להורדת והדפסת הפרק <a href="http://schocken.googlepages.com/battleships.pdf">ליחצו כאן</a></strong></span><br /><strong><span style="font-family:Verdana;"></span></strong><br /><span style="font-family:verdana;"><strong>שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!</span>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-61138822811568822682009-06-01T13:54:00.000-07:002010-08-27T02:11:00.839-07:00צביעת מפות (תורת הגרפים)<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiWJdvz2HOAp0E2I4PFmns62U696D0XSjufyc2T0HAPYiADEZFTrXlnQBdxljNTzjcmFzTImgut93Ghr33Zmm3GxoZopCULdbP8SA0EpjvJRPNLl45cw7rk-6VX-Harm51oisw2SLff20X/s1600-h/USmap.gif"><img style="margin: 0px 0px 10px 10px; width: 213px; float: right; height: 151px;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5235222449953180114" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhiWJdvz2HOAp0E2I4PFmns62U696D0XSjufyc2T0HAPYiADEZFTrXlnQBdxljNTzjcmFzTImgut93Ghr33Zmm3GxoZopCULdbP8SA0EpjvJRPNLl45cw7rk-6VX-Harm51oisw2SLff20X/s200/USmap.gif" width="262" border="0" height="190" /></a>מתי יצאתם בפעם האחרונה לטיול שנתי? זוכרים כמה קשה להחליט מה לשים בתרמיל ומה לא? הרבה אנשים רוצים לקחת לטיול את כל הבית. אבל, גודל התרמיל מוגבל, ולכן חייבים להחליט איזה חפצים יותר חשובים מאחרים. זוהי דוגמא טיפוסית לבעיה כללית שנקראת "הקצאת משאבים". בפרק זה נעסוק בכמה בעיות תכנון קלאסיות, שבכל אחת מהן יש משאב מוגבל כלשהו שצריך לחסוך בו. לדוגמא, נלמד איך לצבוע מפה בעזרת מספר צבעים קטן ככל האפשר, איך להקצות מספר מוגבל של תדרים לאנטנות סלולאריות, ואיך לתכנן מערכת שיעורים יעילה לבית ספר. מסתבר שכל הבעיות האלה מאד דומות אחת לשנייה, ואת כולן אפשר לנתח בעזרת כלי מתמטי חזק שנקרא "תורת הגרפים". <strong>להורדת והדפסת הפרק</strong><strong> <a href="http://dl.dropbox.com/u/6631203/CSU/map%20coloring.pdf">ליחצו כאן.</a> שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-943034929533915802009-05-01T07:22:00.000-07:002009-10-11T04:42:30.988-07:00טובים השניים מן האחד (רשתות מיון)<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMH1GcqldRB7id7QLQUgvNbWpciFyDCpuSReiJbt0qb5CNOqw3EhJ-9bmInzb8sIUkGlUKQddhZxjsvxV1okSXRpkjbPoT5E9PgvWe8fR0wo2u7gfrMZ8YJwAYZSq_aN58YdhVgq2Fqu1Q/s1600-h/mattise.bmp"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 196px; FLOAT: right; HEIGHT: 133px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5231040224438507746" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMH1GcqldRB7id7QLQUgvNbWpciFyDCpuSReiJbt0qb5CNOqw3EhJ-9bmInzb8sIUkGlUKQddhZxjsvxV1okSXRpkjbPoT5E9PgvWe8fR0wo2u7gfrMZ8YJwAYZSq_aN58YdhVgq2Fqu1Q/s320/mattise.bmp" width="276" height="184" /></a> בעיות רבות בתחומי המדע והעסקים דורשות כמות חישוב כה רבה, שלא ניתן לפתור אותן בפרק זמן סביר על מחשב יחיד, אפילו אם זה המחשב המהיר והמתוחכם ביותר בעולם. אחת הדרכים להתמודד עם בעיות כאלה היא לנסות לפרק אותן לבעיות קטנות יותר שאפשר לטפל בהן במקביל, בעזרת מספר מחשבים. הטכניקה הזאת, שהיא דוגמא לשיטה כללית לפתרון בעיות שנקראת "הפרד ומשול", מודגמת בפרק הזה דרך שורה של פעילויות ומשחקים. <strong>להורדת והדפסת הפרק</strong> <a href="http://schocken.googlepages.com/sortingnetworks.pdf">ליחצו כאן</a><br /><br /><strong>שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-64930847832838799032009-04-01T05:35:00.000-07:002010-04-18T13:27:15.125-07:00איך לשלוח מידע סודי (הצפנה ופיענוח)<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiaJSf-exybN3dJE93uiycSC0AvMX3DrWU0onEmwTAufiqsN5veSj1dD6MDoV087lHZwy5dSzv-FGfjT83yZEvpq4zeJtwwE2CuG4zbkyOUn0GQ0Gn1bvshqTXSdIy5ilVLl9_zP4PdYeGm/s1600-h/little-sisters-sharing-secret-by-Viewimages-dot-com-72482743-415.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; width: 200px; float: right; height: 124px; cursor: pointer;" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5321186471054060098" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiaJSf-exybN3dJE93uiycSC0AvMX3DrWU0onEmwTAufiqsN5veSj1dD6MDoV087lHZwy5dSzv-FGfjT83yZEvpq4zeJtwwE2CuG4zbkyOUn0GQ0Gn1bvshqTXSdIy5ilVLl9_zP4PdYeGm/s200/little-sisters-sharing-secret-by-Viewimages-dot-com-72482743-415.jpg" border="0" /></a>בגלל המבנה המבוזר של רשת האינטרנט, קל מאד לצותת (להאזין) לתקשורת שעוברת דרכה ולדלות ממנה מידע רגיש כמו מספרי כרטיסי אשראי ומכתבי אהבה לוהטים.התופעה המטרידה הזאת נכונה בכל רשת תקשורת שהיא כולל טלפונים, פקסים, יוני דואר, וכדומה: אין שום אפשרות להגן על הרשת באופן הרמטי, ולכן תמיד יהיו אנשים רעים שיצותתו למידע שעובר ברשת וינסו לעשות בו שימוש מזיק. אבל, אל ייאוש: בפעילות זאת נלמד טכניקות שונות להצפנת ופענוח מידע, באמצעותן ניתן להגן על מידע סודי בדרגת אמינות טובה כרצוננו. וכרגיל, נעשה זאת באמצעות משחקים שאינם דורשים מידע מוקדם כלשהו במחשבים. להורדת והדפסת הפרק <a href="http://www.cs.tau.ac.il/%7Ebchor/CSU/Crypto.pdf">ליחצו כאן.</a><br /><div><strong><br />שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!</div>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-20688278375413954142009-03-01T01:56:00.000-08:002009-10-11T04:43:23.595-07:00מסע לתוך המחשב (יסודות חומרה ותוכנה)<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjTRmTUamLZNzo2RAlgRyHFMapp_Mzkx7sNvxPy4xOzMmQao4ZeekwfNdjkFl2Svs52p2WsRL6wwTiMR48R6q04u-tVaYPE5tsNNm3ZrzYS1spVVKxPTrDLwIuOvPUGhLK5OuU6YFt8H1EW/s1600-h/donlad+suck+smashing+pc.jpg"><img style="MARGIN: 0px 0px 10px 10px; FLOAT: right; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5257306153168452658" border="0" alt="" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjTRmTUamLZNzo2RAlgRyHFMapp_Mzkx7sNvxPy4xOzMmQao4ZeekwfNdjkFl2Svs52p2WsRL6wwTiMR48R6q04u-tVaYPE5tsNNm3ZrzYS1spVVKxPTrDLwIuOvPUGhLK5OuU6YFt8H1EW/s200/donlad+suck+smashing+pc.jpg" /></a>איך מחשבים עובדים? הדבר הראשון שאפשר לומר, שהוא כבר מעודד, זה שכל המחשבים עובדים באותו אופן. בפרק זה נצא למסע בעולם החומרה והתוכנה, ונבין באופן ישיר ומעשי איך מחשבים עובדים. נתחיל עם משחק פשוט, ודרכו ניחשף למספר נושאים מרכזיים כמו מבנה מחשבים, תכנות, ואלגוריתמיקה. לקראת סוף הפרק נרחיב את חוקי המשחק ונבנה מחשב דומה לזה שבו אתם משתמשים יום-יום. המסע הזה דורש קצת סבלנות, אך בסופו תבינו איך פועלת המכונה הכי חשובה שהומצאה על ידי האדם. כמו בכל שאר הספר, גם כאן איננו דורשים שום רקע מוקדם עם מחשבים או כתיבת תוכניות. <strong>להורדת והדפסת הפרק</strong> <a href="http://schocken.googlepages.com/vic.pdf">ליחצו כאן</a> <div></div><br /><div><strong>שאלות? עצות? תגובות?</strong> אנא הגיבו על הניסיון שלכם עם חומרי הפרק. תודה!</div>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-3851752898226348754.post-67719775053195536422009-01-01T01:47:00.000-08:002009-10-11T04:38:02.835-07:00מבוא<span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>בחמישים השנים האחרונות</strong> חלו בשני תחומי מדע וטכנולוגיה התפתחויות מסעירות שההגדרה "מהפכה" ראויה להם: ביולוגיה מולקולארית, ומחשבים ותקשורת. השפעתו של התחום הראשון על חיי היום-יום עדיין אינה ניכרת, אך צפויה להגיע באופן דרמטי תוך 20-30 שנה. התחום השני, לעומת זאת, חדר כמעט לכל בית בעולם המערבי, ומשפיע באופן יומיומי על כל דפוסי העבודה, החיים, והפנאי.</span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"></span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>מה יש במחשבים הללו</strong>, שעד לא מזמן מלאו חדרים גדולים, והיום נכנסים בקלות לכף היד? ובכן, מאחורי השבבים הדחוסים והמעגלים המודפסים יש עולם עשיר של רעיונות: חשיבה יצירתית, תובנות עמוקות, והתמודדות מתוחכמת עם בעיות קשות שלעיתים לא ניתן לבצען באופן מלא בזמן סביר. רעיונות אלו – שנושא התכנות הוא רק חלק קטן מהם – נלמדים בדרך כלל רק במוסדות להשכלה גבוהה. יחד עם זאת, חלק ניכר מהרעיונות החשובים במדעי המחשב אינו דורש השכלה אקדמית או בגרות מתמטית. יתרה מזאת, אפילו מחשב אינו נדרש כדי להסביר ולהדגים את היופי והתועלת שטמונים בהם. כדי לעשות זאת, ניתן להסתפק בנייר, עיפרון, מספריים, ושאר אמצעים זמינים לכל. זוהי המוטיבציה לתכנית הלימודים הנוכחית, שבחרנו לקרוא לה "מדעי המחשב ללא מחשב".</span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"></span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>למה "מדעי המחשב ללא מחשב"?</strong> כי כשמורידים את המילה "מחשב" מ "מדעי המחשב", מה שנשאר זה "מדע". וזוהי בדיוק אחת המטרות שלנו: להדגיש ולהמחיש את האספקטים המדעיים של מדעי המחשב, וללמד ילדים לחשוב בצורה מדעית. חשיבה מדעית מושתתת על מגוון יכולות כגון הפשטה, הכללה, אינטואיציה, וזיהוי תבניות. תכניות לימודים מקובלות מנסות להקנות את היכולות הללו באמצעות למידה פורמלית ותירגולי בית. אנו נוקטים בשיטה אחרת. במקום להציג לילדים משנה סדורה ומייגעת של נושא כזה או אחר, אנו מפעילים אותם במשחק, מבקשים מהם לצייר ציור, או מלמדים אותם לעשות קסם. דרך ההתנסות הזאת, הילדים רוכשים עקרונות חשיבה מדעית.</span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"></span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>כפועל יוצא של הפעילויות והמשחקים הללו</strong>, הילדים נחשפים למגוון נושאי מפתח במדעי המחשב: ייצוג דיגיטלי של אותיות ותמונות, שיטות לאיתור ותיקון טעויות, דחיסת והצפנת מידע, אלגוריתמי מיון וחיפוש, נושאים בתורת הגרפים, חישוב מקבילי, ועוד. ממבט ראשון, הנושאים האלה נראים רחוקים ותיאורטיים. אבל, זוהי בדיוק התשתית הרעיונית עליה בנוי העולם הדיגיטלי בו אנו פועלים: וידאו, אינטרנט, מוזיקה, חיפוש, תשלום מאובטח בכרטיסי אשראי – כל אלה מתבססים על רעיונות תיאורטיים עמוקים במדעי המחשב. הרעיונות האלה הם כמובן חשובים בפני עצמם, אך ההצגה שלהם אינה המטרה שלנו. אנו רואים ברעיונות האלה אמצעי דרכו ניתן ללמד ילדים לחשוב בצורה בהירה, מסודרת, ואלגנטית: לחשוב כמו אנשי מדע.</span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"></span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>כל הנושאים בהם נעסוק נלמדים דרך התנסות אקטיבית בפעילויות ומשחקים</strong>. היתרונות של לימוד בעזרת משחק ברורים כבר אלפי שנים: "חנך לנער לפי דרכו" (משלי, פרק כ"ב). המשחקים נעשים בעזרת חפצים נגישים לכל כמו קלפים, נייר ועיפרון, גולות, וכדומה, ולא מחייבים שום ציוד מיוחד. את כל הפעילויות ניתן לבצע בכתה או בבית, ואין צורך במחשבים או בתוכנות כלשהן! להיפך: מטרתנו אינה ללמד איך משתמשים במחשבים, אלא להתעמק בעולם הידע והרעיונות שמאפשר את קיומם.<br /><br /><strong>תכנית הלימודים מחולקת לפרקים.</strong> כל פרק מתאר סדרת משחקים ופעילויות שמיועדים לילדים. ההסברים שמלווים את הפעילויות, לעומת זאת, מיועדים למורים. כל פרק מתאר התנסות שאורכה בדרך כלל בין שעה לשעתיים, בהתאם למספר הפעילויות שרוצים לבצע. כל פרק מסתיים בהצעות לדיון עם הילדים שמטרתו לזקק את העקרונות המדעיים שהמשחק הדגים ולתאר את היישומים וההרחבות שלהם בעולם המעשה. אנו מעודדים את הילדים לזהות בעיות ולהציע פתרונות והרחבות, אפילו אם אינם נכונים ובשלים, כדי לשתף אותם בחדוות הגילוי המדעי. כל חומרי הלימוד והפרקים מפורסמים באינטרנט בחינם, ולכן אין צורך לרכוש אותם – אפשר פשוט להדפיס ולהשתמש.</span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"></span><br /><span style="font-family:verdana;color:#000000;"><strong>לאחרונה, משרד החינוך אימץ את חומרי הלימוד שפיתחנו </strong>כחלק מתכנית לימודים חדשה במדעי המחשב המיועדת לחטיבות הביניים (כמובן שזה לא מונע להשתמש בחומרים האלה, או בחלק מהם, בתיכונים ובמסגרות לימודים אחרות). במקביל, חברת Google הקציבה מענק כספי להטמעת חומרי הלימוד הללו בבתי הספר בארץ. אנו אסירי תודה ל Google על הסיוע הזה, ומשתמשים בו כדי להריץ סדנאות ברחבי הארץ, שמטרתן להדריך מורים כיצד להשתמש בחומרי הלימוד בכתה.רוב חומרי הלימוד בתכנית מבוססים על הספר Computer Science Unplugged שנכתב על ידי טים בל, איאן וויטן, ומייק פלווס. זהו ספר שרוכש לאחרונה פופולאריות רבה, ונמצא בשימוש במקומות שונים ברחבי העולם. אנו שמחים על ההזדמנות שנפלה בחלקנו להגיש ולהרחיב את הגרסה העברית של חומרי הלימוד המשובחים שפותחו במסגרת הפרויקט הזה.</span><br /><br /><span style="font-family:Verdana;"><a href="http://www.faculty.idc.ac.il/schocken/">שמעון שוקן</a></span><br /><span style="font-family:Verdana;"></span><br /><span style="font-family:Verdana;"><a href="http://www.cs.tau.ac.il/~bchor/">בני שור</a></span> <span style="font-family:Verdana;"></span><br /><br />להורדת והדפסת גרסת PDF של המבוא, <a href="http://schocken.googlepages.com/preface.pdf">לחץ כאן </a><br /><br /><br /><p></p>שמעון שוקןhttp://www.blogger.com/profile/12971577958958775261noreply@blogger.com2